הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ
המושב השיתופי ניר גלים הוקם ביום כ"ב חשון תש"י, 19 בנובמבר בשנת 1949 שמו הראשון של המושב היה "ניר וגל". המייסדים הראשונים היו שלושה גרעינים:גרעין חיילים משוחררים גרעין צרד וגרעין גאולה אליעזר הרשקוביץ חבר גרעין צרד נפל במלחמת השחרור רחל וינברגר חברת גרעין צרד נפלה במלחמת השחרור חברי משק נוספים: גבעון יצחקגלרטנר מנחם ולאהדויטש אסתרדון יה...
משה ולוטי דייויס הגיעו בתחילה לקבוצת יבנה , הילדים שלהם היו קטנים והם לא התחברו לילדים של קבוצת יבנה, ואז הגיעו לניר גלים והתחברו מאד עם חברי ניר גלים. פרופסור דייויס נסע לביקור בארה"ב וביקר את הוריה של לוטי אשתו. משה אמר לו שיש בישראל יישוב עם אנשים ניצולי שואה שאין להם בית כנסת והוא חושב שאם יתרום בית כנסת זה יהיה גל עד וזיכרון להורים....
ניר גלים הוקמה על ידי שלושה גרעינים. גרעין של קבוצת חיילים משוחררים, ועוד שני גרעינים שבאו מאירופה אחרי השואה: גרעין גאולה וגרעין צרד. גרעין צרד התמקם בין היתר גם בבארות יצחק. במהלך ההפגזה הראשונה של המצרים על הקיבוץ, נהרגה חברת גרעין צרד בשם מלכה וינברגר (שום קשר משפחתי לנפתלי וינברגר). יחד איתה היו כמה חברות גרעין צרד שלא נפגעו. (חוץ מיונה טאוב ו...
לכבוד יום הולדתו ה 71 של ביתנו, ניר גלים, שעלה לקרקע בשנת תש"ט 1949 וחוגג תמיד בחנוכה, הנה מתנה קטנה
העדות שלפניכם נולדה כשפורסמו שמות חברי הגרעינים שייסדו את ניר גלים: גרעין צֶרֶד, גרעין גאולה והחיילים המשוחררים. חברים רבים מדור המייסדים לא הופיעו בשום רשימה. גם לא אבא שלי, דוגו.
מישהו שמע על פלוגת עלומים? מישהו יודע מי מהורינו שייך לפלוגת עלומים?
כתבה מ- 25 בנובמבר 1949 בעיתון "הבקר".
איך ואיפוא נולד הרעיון להקים את ניר גלים.
שרה מנלה: כמה זכרונות מתוקים יש לכולנו ממתחם הצרכנייה... העץ הגדול שתחתיו התאספנו לכל נסיעה ובמיוחד זכורות לי הנסיעות לים עוד מהתקופה שנסענו במשאית. ושם עמד גם גלנטר עם עגלת החלב
וגם אלי שפראי עם הקרח... וג'ינג'י היקר זעוף הפנים ומתחת לב רחב. והתלושים לביצים... ובחוץ ארגז הענק של התפוזים...וממול המעון עם הלימונדה. ריחות..ריחות וזיכרונות מתמונה אחת
שלמה וולברג: מחוץ לצרכנייה הייתה מטחנה לפרג ומטחנה לבוטנים ואגוזים
אבנר כץ: עמד שם גם ארון ללחם שחור + לבן + בגט.
ד״ש לחייל
למה מדליקין נרות בחנוכה? בשעה שנצחו בניו של חשמונאי ונכנסו לבית המקדש, מצאו שם שמונה שיפודים של ברזל, וקבעו אותם, והדליקו בתוכם נרות(פסיקתא). בימי מלכות יון הרשעה גזרו על ישראל, שכל מי שיש לו בריח בתוך ביתו יחקוק עליו ״אין לי חלק ונתלה באלוהי ישראל״: מיד הלכו ישראל ועקרו בריתים שבבתיהם. עוד גזרו, שכל מי שיש לו שור יכתוב על קרנו: ״אין לי חלק ונחלה באלוהי ישראל״־ מיד הלכו ישראל ומכרו שוריהם (מדרש לחנוכה).
חנוכה תשל׳ו, עתיד להיות לנו חג־ בחינה נס חידוש הציונות. זאת לאחר שבני ישמעאל קראו תיגר על הציונות בפלטרין אומות העולם. עזרו על ידם בני כוש ומדי ועלו על כולם בני ״אמין״. המחול סביב הציונות לא החל עתה בבניין האומות המאוחדות, אלא החל אצלנו בבית שם היינו צריכים לספח הערכים הציוניים ולהעבירם הלאה לדורות הבאים.
כשהייתי קטן, בכל שבת בין מנחה לערבית הייתי מגיע יחד עם ילדים רבים לסעודה שלישית בבית הכנסת, ועומד בתור כדי לקבל חתיכה קטנה של לחמניה עם סרדינים. כשקצת גדלתי, שמתי לב שאני לא מכיר כמעט אף שיר או ניגון ששרים שם בתוך הסעודה. יום אחד, לפני כמה שנים, החלטתי להיכנס עם אבא שלי לטקס של סעודה שלישית ולשמוע את השירים. הופתעתי לגלות שאני באמת לא מכיר שום שיר....
ד״ש לחייל חזקה היא על עם ישראל כי משקוראים בפרשת נח על התיבה המהלכת על פני המים, מתחילים לאסוף הגורנה את יבול השדה. האחד אוסף הבקר משטחי מרעה רחוקים, השני מאיץ בקוטפי הכתנה לסיים המלאכה בזמן, הרפתן מזדרז לכסות את ערמות הקש הבנויות מחוץ למתבן, הלולן תולה וילונות ניילון על גבי הקירות להגן על האפרוחים מפני גשמי זלעפות, הירקן יזבל את שטחי הירקות ...
ישראל עם קדושיםקומו לעבודת הבוראיידאלאך יידאלאך היילגט טאיערע ידאלאךקומו לעבודת הבורא ערב ראש השנה , חושך שתיים וחצי בלילה פסיעות קלות נשמעות ברחבי המשק. הילדים הנרגשים ממהרים בדרכם לבית הכנסת, עטופים בסוודרים וחולצות ארוכות ממשיכים במסורת שהובאה מהשטייטל באירופה על פיה שמש בית הכנסת או ה"וועקער" (המעורר) היה מעיר את את המת...
בס״ד ניר גלים־ גיליון חודש תשרי תשל׳׳ו ספטמבר 1975 ד״ש לחייל האומר : ״אחטא ואשוב, אחטא ואשוב״ אין מספיקין בידו לעשות תשובה, אחטא ויום הכיפורים מכפר־ אין יום הכיפורים מכפר. עבירות שבין אדם למקום־ יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחברו־ אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את תברו״. אמת פשוטה זו אשר היא עיקר העיקרים ביחסי אנוש הייתה ידועה לאבותינו והובל...
לפני הבית שלנו ושל דויטש, כל יום שישי היינו מרטיבים עם צינור מים את כביש הכורכר שלפני הבית (פעם לא היו כאלו מותרות - כביש אספלט) כדי שהאבק לא ייכנס הביתה לאחר נקיון הבית לשבת..הייתי יושב על המדרגות הכניס לבית ומצחצח נעליים כאשר הטרניזיסטור (זוכרים מילה כזאת) פועל על גלי צה"ל עם התוכנית מצעד המרגניות והיו זמנים שהיה תוכנית בהמשכים על החיפושיות (לא ז...
והקייטנות בתוך המשק על גדות הואדי, עם המדריכה חנה שהגיעה מבחוץ.בתקופה זו זרמו מים בואדי גם בקיץ, והיתה בתוכו סירת עץ עם משוטים. ישבנו בצל האקליפטוסים. שזרנו שרשראות מ"כובעים"של פריחת האקפיפטוסים, למדנו לעבוד ברפיה ובחוטי ניילון צבעוניים. היה כיף.והקייטנות המושקעות אליהן יצאנו מחוץ למשק, בצפת, ליד בית החרושת לקפה, בניר עציון, חדרה, ומן הסתם במקומות ...
לכיתה א' בקיבוץ יבנה היו נוסעים בסוס ועגלה. יום אחד, בסיום לימודיו, דני ישב בתחנה וחיכה שיחזירו אותו הביתה. במקרה, עבר שם מאיר קייזר על אופניו (למד הוראה בגבעת וושינגטון) ושאל אותו למעשיו. לאחר שדני ענה לו, מאיר העלה אותו על האופניים (על הרמה) והחזירו הביתה.אבנר כץ מפי דני נחמיה
השנה 1971 לערך, אנו ילדי כיתה א' משחקים בשדה השלף בין השכונה של שמלק'ה לזו של ג'ינגי. זה עתה סיימו לימור חבילות קש ואנחנו בונים בתים ומחילות. בעודנו ממגלגלים חבילות אני שומע קריאה: דורית לנדסמן וחני פרנקל מצאו משהו. אני מתקרב ורואה רימון חלוד שנותר כנראה מהשנים הראשונות של המשק. אני מרים את הרימון,
"הוא מלא?" – הבנות שואלות אותי.
אני מנענע אותו ואומר – "אני חושב שכן"
